מחבר: iraproj

אדוארד אוספנסקי | סבתאל'ה ונכד

אדוארד אוספנסקי"סבתאל'ה ונכד"חשיכה ניגרת אטעל ספינה עוגנת.את הקיטבג לפיראטסבתא מארגנת.שמה חרב מגולפת,שק למטבעות זהב,רטייה, פגיון, משקפת,פלסטר וטיפות לאף. – ספל כאן,מיץ פטל כאן,סנדוויץ' חביתה מוכן.הנה, קח לך אקדח,קח בקבוק טקילה,(התינוק הזה ישכחאת עצמו, חלילה). סבתא עם מטפחתעל כתף דלהמסבירה בנחתלגוזל שלה: –  לב שלי, כבד, אגן,שן בינה, ציפורן,כשיתחיל הבלגן –חיש טפס על תורן.דאג לך לתא נקי,הישמר… להמשך קריאה אדוארד אוספנסקי | סבתאל'ה ונכד

דינה אורלובסקיה (ע"פ לואיס קרול) | השמיך …

דינה אורלובסקיה (ע"פ לואיס קרול)"השמיך…"השמיך. גִמְזָן חמקמומיציחלף במדוושה,וגהקו תרנדומיםכמו שְׁבִיזִים בגומשה. בני, היזהר מחְרוֹפּוֹטָםחמזג ומבורבר-זולל אדם, צמא לדם,חבר של זְבֶּנְגוּאָר! אך הגיבור אינו פוחד:עם קלע ופגיוןאל תוך הסבוכת הוא צועד,אל עץ הטומטומון. הוא נעמד ליד העץ,והאווריר גועש:בא חְרוֹפּוֹטָם ומפצפץ,ומפחפח אש! אחת ושתיים! טרה-טה-טם,שְׁווִיך- שְׁווִיך, שלוש – ארבע,פְּיאָם! וראשו של חְרוֹפּוֹטָםנגלג על הרצפה. הידד, ילדי המדופלל,שלך… להמשך קריאה דינה אורלובסקיה (ע"פ לואיס קרול) | השמיך …

יורי שבצ'וק | בן תינוק לך…

יורי שבצ'וק"בן תינוק לך…"בן תינוק לך, לי חלום עקר,בית חם לך, לי עשן תכול,מתוכי האש אל רקיע קרבדממה זועק, מתפתל בשכול.קול ששון לך, לי ירח מר,קרן אור לך, לי חלל שחור,אבנים וחול, ושברי זכוכית,אפר ועפר – זה מה שנשאר. 2016 Юрий Шевчук"У тебя есть сын…"У Тебя Есть Сын, у меня – лишь ночь,У тебя есть… להמשך קריאה יורי שבצ'וק | בן תינוק לך…

אנה אחמטובה | חרש חרש נע נהר…

אנה אחמטובה"חרש חרש נע נהר…"חרש חרש נע נהר,סהר סר אל בית קר.הוא נכנס בכובע עור –ובחדר צל שחור. האישה הזו דלה,האישה הזו חולה,מת אישי, ילדי כלוא,נא עליי התפללו. 2025 Анна Ахматова"Тихо льется тихий Дон…"Тихо льется тихий Дон,Желтый месяц входит в дом.Входит в шапке набекрень –Видит желтый месяц тень. Эта женщина больна,Эта женщина одна,Муж в могиле,… להמשך קריאה אנה אחמטובה | חרש חרש נע נהר…

ורה פולוזקובה | כשאגדל…

ורה פולוזקובה"כשאגדל…"כשאגדל, אז אקנה לי פיל עם אוזניים מתנפנפות,וארכב עליו, כמו סולטן, בחגים ובחופשים.הוא יגור אצלי בגינה, בין ציקדות ואנפות,בין שבילי עפר, אקליפטוסים וברושים. כשאגדל, בחדרי יהיו שש גיטרות וחלילית.שמי ילך לפניי, ויכירו אותי כולם.מרוחק כמו פסגה של הר ונחשק כמו צינה לילית,אחרי ההדרן אצא לי מהאולם. כשאגדל, אנהל מכון למחקר מתקדם מאוד,וארצה לסטודנטים באוניברסיטאות.כי… להמשך קריאה ורה פולוזקובה | כשאגדל…

יולי קים | אוי, שפתייך להבה…

יולי קים"אוי, שפתייך להבה…"אוי, שפתייך להבה,אוי, סודות המחשבה,אהבה חסרת תוחלתבנפשי הכאובה. אוי, קולך הוא קול דממה,כל כולך תעלומה,אוי לי, אוי לי ואבוי לי,רע לי, רע לי בנשמה. אשחרר יונה כחולהעם הרוח הקלילה.יפתי, אחזור אלייךונתחיל מהתחלה. 2016 Юлий Ким"Губы окаянные…"Губы окаянные,Думы потаенные.Ой, бестолковая любовь,Головка забубенная. Все вы губы помнитя,Ой, все вы думы знаетя.Ой, до чего ж… להמשך קריאה יולי קים | אוי, שפתייך להבה…

בולאט אוקודז'בה | אומן רחוב עלום…

בולאט אוקודז'בה"אומן רחוב עלום…"אומן רחוב עלום בחצוצרה נוגע,נותן ליטוף עדין, נושק לה בשפתיו…הוא לא יזכור אותך, הוא לא יתגעגע,חבקי אותי חזק, חבקי אותי עכשיו. אל בית מלון נידח, ללא שילוט וכתובת,בערב הוא חוזר, נכנס ומתיישב.אל תוך החצוצרה הוא נאנח בכובד,והיא עונה… ורק אני אותך אוהב. צלילי החצוצרה עוטפים אותך כמו בגד,כמו גשם, כמו נחשול, כמו… להמשך קריאה בולאט אוקודז'בה | אומן רחוב עלום…

בולאט אוקודז'בה | שיר חיילים עתיק

בולאט אוקודז'בה"שיר חיילים עתיק"מנגינות נָדַמּוּ, רק מהמדברחול רוחש ורוח מנשבת.בחצי התורן דגל מחורר,חצוצרן צעיר נפל בשבי. מעטים נותרנו. חושך ודממה,וכאב, וחריקת שיניים.תני חיבוק לדרך, אמא אדמה,ממשיכים מכאן אל השמיים. אצבע על ההדק, נשימה כבדה,לנו הגורל או לצרינו?על אבק ופיח נכתבות בדםסיומות של סיפורי חיינו. רק סלעים ורוח, וקברי אחים,ושורות ברושים על המשמרת.אין כאב. אין פחד.… להמשך קריאה בולאט אוקודז'בה | שיר חיילים עתיק

זויה פטרובה | הבובות והספרים הלכו לישון…

זויה פטרובה"הבובות והספרים הלכו לישון…"הבובות והספרים הלכו לישון,כוכבים כבר מאירים על החלון,ולוחשת כבר הרוחשהגיע זמן לנוח,זמן לומר שלוםלחלום. בחלום עלווה לובשת ארגמן,ואפשר לגלוש מקשת בענן,להטיס כדור פורחולנחות על הירחבשדה קסום…נומה נום. נומה נום, עצום עיניך, תם היום,מלאכים שומרים עליך במרום,השמיכה אותך עוטפת,מחבקת, מלטפת,קח על הרקהנשיקה 2018 Зоя Петрова"Спят усталые игрушки…"Спят усталые игрушки, книжки спят,Одеяла и… להמשך קריאה זויה פטרובה | הבובות והספרים הלכו לישון…