| בוריס גרבנשצ'יקוב "ובתכלת נוגע זהב" מי שצייר אותנו – צייר באדום על אפור. גם אלה צבעים, זה כבר לא משנה לי עכשיו. לו רק הייתי יכול, הייתי מצייר לך מקום שבו עצים ירוקים, ובתכלת נוגע זהב. לא חסר לנו אור, אך השמש שוקעת כל ערב, והלב מתמלא געגוע – מחפש לו כוכב. לו רק הייתי נגר, הייתי בונה תיבה שנפליג בה אל אותם העצים, אל התכלת ואל הזהב. לו רק הייתי אוהב מבלי לבקש אהבה. לו הייתי מקשיב לליבי ושר את שיריו. לו רק ידעתי לראות, הייתי רואה ששנינו בגן שבו עצים ירוקים, ובתכלת נוגע זהב. 2025 | БГ «Золото на голубом» Те, кто рисует нас Рисуют красным на сером Цвета как цвета Но я говорю о другом Если бы я умел это, я нарисовал бы тебя Там, где зеленые деревья И золото на голубом Место в котором мы живем — В нем достаточно света Но каждый закат сердце поет под стеклом Если бы я был плотником Я сделал бы корабль для тебя Чтобы уплыть с тобой к деревьям И к золоту на голубом Если бы я мог любить Не требуя любви от тебя Если бы я не боялся И пел о своем Если бы я умел видеть Я бы увидел нас как мы есть Как зеленые деревья и золото на голубом |