| אנה אחמטובה "סונט בקרבת הים" כאן אחריי ימשיך הכול כמנהגו: אותה הרוח, אותו השובך הרעוע, אותו האופק התכול. וקול הנצח כבר קורא, ויש ללכת בְּהֶכְרֵחַ. ומעלי לילך פורח ירח זוהרו זורה. וכה קלילה, וכה מוכרת בסבך עצים עבי צמרת נראית דרכי שטופת האור… שם, באחד מסיבוביה, עץ פרי, ומעיין נובע, וקרן שמן, וכינור. 2021 | А. Ахматова «Приморский сонет» Здесь все меня переживет, Все, даже ветхие скворешни И этот воздух, воздух вешний, Морской свершивший перелет. И голос вечности зовет С неодолимостью нездешней. И над цветущею черешней Сиянье легкий месяц льет. И кажется такой нетрудной, Белея в чаще изумрудной, Дорога не скажу куда… Там средь стволов еще светлее, И всё похоже на аллею У царскосельского пруда. 1958 |