בגן

בגן פגשתי את נדב
וקצת הלכתי אחריו:

הוא לחצר – וגם אני,
הוא למטבח – וגם אני,
הוא לשולחן – וגם אני,
הוא למפגש – וגם אני,

בסוף כבר התעייף נדב,
ובמיטה שלו נשכב,
עם הפרצוף קדימה.

כמעט הלכתי אחריו,
אבל נזכרתי שעכשיו
אני הולך עם אמא!