בצק עלים

תדעו – אמר בצק עלים –
שכלל וכלל איני אלים,
ואם פלטתי מילים,
אז מה כל כך נורא?
איני קמצן, איני טיפש,
רק שברירי וקצת יבש,
אומר תמיד את מה שיש,
ובכנות גמורה.

אז בואו, תשמעו עכשיו:
ישבנו יחד על מדף -
אני עצמי, ריבת חלב,
גבינה ודובדבן.
פתאום ביקשו החברים
שאספר איך הם נראים
עם לכה, פילינג גרגרים
והסרת שומן.

מה כבר יכולתי להגיד
לידידות ולידיד?
רק שגבינה צריכה שיזוף,
ריבת חלב – מעט קרצוף,
ודובדבן – פיתוח גוף
(רצוי ממש דחוף).

נכון, הייתי ביקורתי,
אבל ישר ואמיתי,
וזה חשוב, לדעתי,
יותר ממחמאות.
אבל החבר'ה זעמו,
ואז לרגע נאלמו,
ואז לפתע נעלמו,
וזה עצוב מאוד.

ריבת חלב, חסרת נימוס,
עזבה אותי למען מוס.
גבינת שמנת, כך אומרים,
ברחה אל פשטידת שמרים,
וידידי הדובדבן –
מתחת לשולחן!

אוי, אין לי רע, אין לי אח,
אני גלמוד ומצוברח,
ועל מחבת חמה מונח,
מזיע בטירוף.
היה לי יעד וחזון
שאהפוך לקרואסון,
אך אשאר (וזה אסון!)
מלאווח שרוף.

2019